ארס (וונום) הדבורה

הרופא הראשון שטיפל באמצעות ארס הדבורים היה היפוקרטס, “אבי הרפואה המודרנית” (377-460 לפנה”ס). מאז ולאורך ההיסטוריה טיפלו רופאים רבים באמצעות הארס ואף ערכו מחקרים וכתבו מאמרים וספרים המתארים את הצלחותיהם בטיפול באמצעות הארס במגוון מחלות.

הטיפול בארס דבורים מסייע לריפוי ולהקלת מחלות הנחשבות חשוכות מרפא, מחלות שהרפואה המודרנית לא מצאה עבורן פתרון

המרכיב העיקרי בארס הדבורים הינו המליטין – המהווה 50%-40% מהארס. המליטין גורם לגירוי במערכת העצבים ומפעיל אותה. הוא חומר אנטי-דלקתי חזק פי ארבעה מקורטיזון. כמו כן הוא גורם לאפקט הגנה על החלבונים בפלזמת הדם ומשפיע על קרישת דם. מליטין מדכא היווצרות של רדיקלים חופשיים הנחשבים כתורמים להיווצרות נזק לבריאות.

חומרים אחרים בארס כוללים מוליכים עצביים (נוירוטרנמיטרים) כדופמין, נוראדרנלין וסרוטונין, חומרים המשפיעים על הלב והדם (קרדיופפטיד, היסטמין) חומרים אנטי דלקתיים (אדולפין, מליטין) ועוד.

הארס מגרה את מערכת החיסון לפעול ועל ידי כך לרפא דלקת. הארס פועל בצורה ישירה על ידי החדרת חומרים אנטי דלקתיים המדכאים דלקות בכל הגוף, ובעקיפין על ידי עצבוב ההיפותלמוס האחראי על מערכת העצבים האוטונומית ,המערכת האנדוקרינית, על תגובה לגירויים, וויסות תהליכים בגוף ועוד. הארס מעורר הרבה מערכות בגוף וזו הסיבה שהוא יעיל לטיפול במחלות ותסמינים רבים כל כך.